תאכלו טוב, יהיה טוב

נדמה שקצת כמו בסלוגן הניו אייג'י "תחשוב חיובי, יהיה חיובי", במטבח היהודי המירו את המחשבה באכילה והגיעו לנוסחה כיפית במיוחד – תאכלו ברכה, תהיה ברכה. 

כולנו מכירים את ברכות הסימנים לראש השנה אבל החיבור בין מאכלים לברכות ואיחולים לא קורה אצלנו רק בחגי תשרי: במטבחי הקהילות היהודיות השונות ברחבי העולם נולדו לא מעט מסורות קולינריות ומאכלים שההכנה והאכילה שלהם נועדו להאציל ברכה על האוכלים, להביא מזל טוב לבני הבית, להבטיח שגשוג, פרנסה, בריאות טובה, פוריות ולפעמים אפילו רק להבטיח נסיעה בטוחה. 

במתחם הגולשים באתר, החלו להצטבר מאכלים כאלה: את מרק האָשֵ רֶשְתֶה מהמטבח הפרסי, למשל, מכינים לפני שמישהו יוצא לנסיעה ארוכה ומזמינים את כל השכנות לזרוק לסיר אטרייה ולברך עליה ברכת שלום לכל בית ישראל, ברכת חזרה בשלום לנוסע ועוד איחולים אישיים לעצמן.

יהודי לוב או תוניסיה וחלק מיהודי אלג'יריה עורכים את טקס הבְּסִיסָה בראש חודש ניסן או כשיוצקים יסודות לבית חדש. הטקס מערב לרוב חיטה על נגזרותיה, סוכר, תבלינים, שמן וגם טבעות זהב או מפתחות, והוא נעשה כדי להבטיח ברכה, פרנסה והגנה על בית חדש. 

ליהודי הודו יש את המָלִידָה – תערובת סולת קלויה או אורז והרבה פירות יבשים מסודרים יפה, שמברכים עליה ואוכלים אותה בט"ו בשבט ובכל התחלה חדשה, כמו מעבר דירה, אירוסין או אפילו סתם תחילתה של עבודה חדשה. ליהודים שהם צאצאים למשפחות מגורשי ספרד (בעיקר כאלה שהתיישבו בטורקיה) יש את האׇשּׁוּרֵה – דייסת חיטה מתוקה ומתובלת, שאותה מכינים כסמל לחוסן ולשפע כשבוקעת השן הראשונה של תינוק. לפעמים נהוג להכין את הדייסה בכמויות גדולות ולחלק לשכנים כסמל לאהבת חינם – בדיוק מה שכולנו צריכים ממנו קצת יותר עכשיו. 

האוכל כדרך לשלוט בעולם

"הסימנים של ראש השנה מופיעים לראשונה בתחילת המאה הרביעית, במסכת כריתות של התלמוד הבבלי: 'עכשיו שאמרתָ שלסימן יש חשיבות – יהא רגיל אדם לאכול בראש השנה קרא ורוביא, כרתי, סילקא ותמרי' (תרגום מארמית). אולם בתלמוד לא התלוו אליהם ברכה או תפילה מסוימות, והסתפקו באכילתם או אפילו רק בהנחתם על השולחן. רק כמה מאות שנים אחר כך הוסיף רב האי גאון לכל מאכל כזה תפילה (למשל, 'קָרָא – ייקרע גזר דיננו') ובמאה ה־14 קבע רבי דוד אַבּוּדִרְהַם כי יש לפתוח את התפילה ב'יהי רצון מלפניך'", מסבירה ד"ר אסתר שקלים, מרצה, חוקרת קהילות ישראל, אוצרת אמנות יהודית ומשוררת, ומדגישה כי הסימנים האלה הם רק חלק ממחשבה המייחסת לאוכל יכולות לשאת משמעות עמוקה יותר ואולי אפילו לחולל משהו בעולם. "בשנים האחרונות מדברים הרבה על מנהגי ברכה של קהילות כאלה ואחרות, כיוון שאתרי אינטרנט אוהבים לעשות כתבות בסגנון 'מנהגי החג הכי מוזרים'. יש בזה משהו מסקרן ו'קליק־בייטי', אבל הרעיון שאכילת מאכל מסוים תשרה עלינו ברכה הוא רעיון עתיק יותר מהיהדות. מאז ומתמיד האדם חיפש משמעות לדברים שקורים סביבו ודרך להשפיע על הסביבה ועל הגורל. בין היתר, אנחנו מנסים לעשות את זה באמצעות אוכל. זה חלק מהחגים וחלק מהיומיום מאות שנים".

אתם מוזמנים לאמץ למשפחה שלכם מנהגים חדשים ולהוסיף את המנהגים שלכם לאתר.