חלת מים. איור: נדב יהל
חלת מים. איור: נדב יהל
המגזין

חלת מים – ווסר חלה

בקהילות שונות - גם ביהדות אשכנז וגם ביהדות ספרד - נשמרה גרסה לחלה ללא ביצים ולרוב עם מעט מאוד שומן, שהיא למעשה האם הקדומה של החלה המוכרת לנו כיום

רוב מתכוני החלה בימינו מתבססים על בצק עשיר בשומן ובביצים, אבל זה לא תמיד היה ככה.

בעבר, את התפקיד שממלאת היום החלה כלחם ברכה וקידוש של שבת וחג, מילאו לחמים מסוגים שונים שהאופי שלהם השתנה בהתאם לאזור – בקווקז למשל בירכו על לחמים שטוחים בשם לאבש, בתימן על קובנה תפוחה ובסוריה על פיתות. החלות הקלעות הופיעו רק בימי הביניים והפכו לאט לאט ללחם המובהק של שבת בקהילות בכל רחבי העולם. במקהילות מסוימות החלות הקלועות עוררו מחלוקות – היו רבנים שחשבו שהעושר של הבצק הופך אותן ליותר עוגה מאשר לחם (ולכן הן לא עומדות בתקן של מאפה שמברכים עליו ברכת המוציא). בקהילות שונות – גם ביהדות אשכנז וגם ביהדות ספרד – נשמרה לפיכך עד היום גרסה לחלה ללא ביצים ולרוב עם מעט מאוד שומן, שהיא למעשה האם הקדומה של החלה המוכרת לנו כיום. אצל היהודים באזורים דוברי גרמנית, החלה הזו קיבלה את השם ווסר חלה (חלת מים) ומתכונים רבים לחלת מים מהאזורים האלו כוללים – נוסף לקמח ולמים – גם מחית תפוחי אדמה שאחראית על הרכות האופיינית. במקום הקליעה המוכרת, חלקם הכינו חלת מים שלאורכה מונח פס בצק צר. לפס הזה יש שתי משמעויות: הוא מסמל את הדרך לגן עדן, וגם את האות ו', האות השישית; כששתי חלות מונחות זו לצד זו, הן מסמלות את 12 השבטים.

לחלת המים שמות שונים בהתאם לקהילה בה מכינים אותה: יוצאי מערב גרמניה מכנים אותה datsher או dacher; יוצאי ליטא ולטביה מכנים אותה kitke (ואילו בדרום אפריקה, שהקהילה היהודית שבה מוצאה מליטה ולטביה, kitke הוא השם הנפוץ לחלה) ובקהילות אחרות מכנים אותה "חלת חסידים".

חלת המים נותנת בשנים האחרונות פייט יפה לחלות העשירות בשומן ובביצים וסוללת את דרכה חזרה למרכז שולחן השבת כי היא בעצם טבעונית לגמרי ופתרון לכל מי שדבק בתזונה טבעונית, ירוקה או מבוססת צמחים.

תגובות
תודה,
התגובה שלך תתפרסם בקרוב (בכפוף לאישור המערכת).
*שמנו לב שחסרים כמה פרטים קטנים להשלמת הפרופיל שלך ב־FOODISH, אפשר להוסיף אותם בקלות בעמוד המשתמש שלך.