נובי גוד

עד המאה ה-16 חגגה רוסיה הצארית את תחילת השנה ב־1 בספטמבר, לפי הלוח היוליאני. ערב שנת 1700 הוציא הצאר פטר הגדול, שביקש לקרב את רוסיה לעולם המערבי, צו המחליף את לוח השנה היוליאני בזה הגרגוריאני וקבע כי גם רוסיה תחגוג את היום הראשון של השנה האזרחית ב־1 בינואר. הצו גם פרט את אופן החגיגות: תושבי רוסיה נדרשו להציב בכניסה לבתים והחצרות עצים מחטניים או ענפים לקישוט ולהדליק מדורות, ומהקרמלין נורו בכל ערב מטחי תותחים וזיקוקים.  ראו עוד

עם ניצחון הבולשביקים והקמת המשטר הקומוניסטי ב־1917, אסר השלטון על קיום כל פולחן דתי, כולל את חגיגות השנה החדשה. גם היהדות נאסרה, ויהודים שנמצאו לומדים תורה או חוגגים חגים יהודיים עמדו בפני עונשים שונים.

בדצמבר 1935 פורסם בפראבדה, עיתון המפלגה הקומיניסטית, מכתבו של פאבל פוסטישב, חבר בכיר במפלגה. פוסטישב טען כי יש לציין את השנה החדשה כדי לשמח את ילדי ברית המועצות ובני מעמד הפועלים, והציע לציין את הנובי גוד (השנה החדשה) בהצבת עצי במוסדות חינוך, בבתי-קולנוע ובאולמות תיאטרון. השלטונות הסובייטיים התרצו ואישרו את קיום ה"נובי גוד" במתכונתו החילונית והאזרחית.

בניגוד לחגים אחרים, שייצגו את המשטר הקומוניסטי – כמו האחד במאי או יום השנה להולדת לנין – הנובי גוד היה החג הלא-קומוניסטי היחיד בשנה; חג אזרחי, נטול אג'נדות, הזדמנות פשוט לשמוח בחיק המשפחה והחברים.

כולם, כמובן, קפצו על ההזדמנות, והנובי גוד הפך לתערובת שמחה של סמלים מהמיתולוגיה הסלאבית, מהנצרות ומהתרבות הסובייטית. דד מורוז וסנגורוצ'קה – סבא כפור ונכדתו שלגנית, המעניקים מתנות לילדים – הם לא גרסאות לסנטה קלאוס, אלא דמויות המיתולוגיה הסלאבית. בראש היולקה הוצב כוכב מחומש – הגרסה הלא־דתית והמקובלת על ידי המשטר לכוכב בית לחם – ועל ענפיו נתלו קישוטים בצורת מגדלי הקרמלין, דמויות קוסמונאוטים ואלומות חיטה. גם יהודי רוסיה תרמו כמה מנהגי חג יהודיים, למשל מתנות ודמי כיס לילדים, כתחליף לדמי החנוכה.

מה אוכלים בנובי גוד?

האיפוק שאפיין את החיים ברוסיה הסובייטית מפנה את מקומו לחגיגה קולינרית הנמשכת אל תוך הלילה. אל השולחן עולים כלי הקריסטל, הסכו"ם החגיגי ומפות לבנות, ומוגש שפע של אוכל.

ארוחת נובי גוד כוללת במגוון זקוסקי ("נגיסות קטנות" בתרגום מילולי) – מנות קטנות שנועדו ללוות שתיית אלכוהול: דגים כבושים, קוויאר, פירות ים, נקניקים ונקניקיות, ביצים ממולאות, סלטים מבושלים כמו סלט תפוחי אדמה וסלט שובה, וגם כיסונים מסוגים שונים, כמו פירוז'קי ופילמני.