יש בקהל טריפוליטאים? הסיפור הכנתי נוקידס ל־60 איש, וזה הסיפור מאחוריהם:
צפה לי בפיד בקשה של Foodish, אגף הקולינריה של אנו – מוזיאון העם היהודי, לפודיז שיתנדבו ביוזמה מגניבה, שמרב אורן, מנכ"לית FOODISH, כבר סיפרה לי עליה וחיממה אותי. הפרויקט נקרא "סיפורים מהמטבח", והוא מתעד זכרונות ותרבות יהודית של אנשים מהגיל השלישי דרך האוכל.
שישה אנשים תוחקרו ותועדו, כל המתכונים נשמרו באתר של המוזיאון, ובאירוע מיוחד של FOODISH אותם אנשים סיפרו על עצמם, הרקע שלהם, הבית שלהם ומהו מבחינתם אוכל של בית. בסוף המנות שתועדו הוגשו לקהל, ועבדכם הנאמן זכה להכין את הנוקידס של רחל סאסי. מאכל שבחיים לא שמעתי עליו, עם תיבול שלא שמעתי עליו, בישול לכמות אנשים שבחיים לא בישלתי וכלים שאין לי. אבל המטרה חשובה אז מפלס החרדה ירד הודות ליונית נפתלי, העורכת הראשית של FOODISH, וזרמתי עד הסוף. אפילו אמרו שיצא טעים.
נוקידס זה בעצם תבשיל בצקניות סולת (שיובשו יומיים!) עם עוף בתבלין קציצות טריפוליטאי שנקרא חררת'. לעולים מטריפולי לא היה כסף לקציצות בקר, אז הם השתמשו בחלקי עוף ושמרו על התיבול. חררת' מצאתי בשוק רמלה. בשביל לתת טקסטורה לבצקניות משתמשים במסננת קוסקוס – אני השתמשתי במסננת הקוסקוס שהשאילה לי רונית שירה טוויטו, שהייתה שייכת לסבתה ז"ל.
את ההכנה עשיתי בנאגלות, בכמה מחבתות וסירים, ממש עד רגע ההגשה. זה היה שווה את זה: גם אם הבצקניות לא התרככו עד הסוף, כולם אמרו שהתיבול מדויק והעוף היה עשוי היטב. דווקא רחל עצמה לא אוכלת בלילה, אז השאיפה שלי שהיא תטעם ותחזור לטעמי ילדותה (כמו אנטון איגו בסרט רטטוי) לא התממשה.
למדתי המון והכרתי מנה חדשה, שיטת בישול חדשה ותרבות חדשה. חוץ מזה היו עוד אנשים יקרים שהכינו מרק תימני עם עסיד, מרק חרירה, קובנה מנוחה (עם בשר סינטה!), קעקים, קציצות דגים, עוף בקארי…
אחלה של יוזמה ואחלה של אירגון. כיף גדול לתרום את תרומתי ולעזור קצת למוזיאון לשמור את התרבות של העם שלנו. וכל הכבוד למי שצלח את הסיפור והגיע עד לפה. תשאירו תגובה כדי שאדע שלא חפרתי לשווא ?
אתם גם יכולים להוסיף גם את הסיפורים והמסורות שלכם ל-FOODISH וככה הם ישמרו לעד באתר המוזיאון וגם עוד אנשים יוכלו ללמוד עליהם.
לא יודעת איך רק עכשיו ראיתי שהעלית את זה לכאן! אלוף אתה ותודה על התרומה שלך לפרויקט ועל הנוקידס הטעימיםםםם!