קולרבי צלוי ומעושן עם שנקליש

בערב סוכות תשפ"ש הוזמנתי עם עוד שניים מחברי המטבח הנודד להגיש ארוחת חג בפסטיבל "טיש" לאוכל יהודי של המוזיאון היהודי בפולין. קולרבי צלוי אמנם אינו מנה יהודית, הרגשתי שזו הייתה המנה הנכונה למעמד הזה. סוכות מלמד אותנו איך לצאת מאזור הנוחות, איך להרחיב את גבולות הבית שלנו לאזורים חדשים – וזה בדיוק מה שרציתי לעשות: לקחת ירק שמשתתפי הפסטיבל מכירים, ולהגיש להם אותו בצורה אחרת לגמרי. בחרתי בקולרבי גם כי נושא הפסטיבל בתשפ"ד היה "אדמה", וגם כי קולרבי הוא אחד הירקות הכי נפוצים בפולין. הפולנים משתמשים בקולרבי בעיקר למרק – פספוס אדיר בעיני – ורובם לא יודעים כמה מסעיר המפגש שלו עם תנור לוהט ועשן. 

אל תיבהלו מתהליך העישון – הוא קצר ואינו דורש ציוד מיוחד, רק קערה גדולה, צרור עשבי תיבול מיובשים וחלון פתוח. את הקולרבי צולים בתנור, והעישון נועד היא רק להוסיף לו עוד רובד של טעמים. קל מאוד לייבש את עשבי התיבול בעצמכם – פשוט קושרים את עשבי התיבול בחוט ותולים הפוך במקום מאורר, עד שהעלים יבשים ופריכים למגע. אפשר להשתמש בכל הרכב של עשבי תיבול לפי טעמכם, אני אוהב להשתמש בטימין, אורגנו ורוזמרין, שמתייבשים טוב יותר מפטרוזיליה וכוסברה.

אני אוהב להגיש קולרבי צלוי עם שנקליש – לאבנה מיובשת. אפשר להשיג אותה בשווקים ערביים או להכין בעצמכם בבית לפי המתכון שבקישור.