הרבה לפני שחנוכה הפך לפסטיבל מטוגנים, הוא היה חג של מאכלי חלב. מקור המנהג הוא סיפורה של יהודית, בת למשפחת כוהנים מפורסמת שהצילה את ירושלים מכיבוש על ידי הצבא הבבלי. יהודית פיתתה את הולופרנס – שר הצבא האשורי שביקש לכבוש את ירושלים – והאכילה אותו בגבינה מלוחה ומצמיאה שגרמה לו ללגום המון יין ולהירדם. כשישן היא כרתה את ראשו ובכך מנעה מהעיר ליפול.
הסיפור הזה בכלל התרחש כמה מאות שנים לפני ימי המכבים, אבל הוא יוחס לחנוכה בטעות – אולי כי גם לבתו של מתתיהו הכהן קראו יהודית – ומאכלי הגבינה הפכו לפריטי חובה בתפריט החג של קהילות יהודיות רבות. על פי חוקר האוכל גיל מרקס, הלביבות המקוריות של חנוכה הן בעצם לביבות גבינה, שהרי תפוחי האדמה הגיעו לאירופה רק הרבה יותר מאוחר, אחרי גילוי אמריקה.
בחלק מהקהילות עדיין נהוג לאכול מאכלי חלב – מרקס מייחס את לביבות ריקוטה האלה לקהילת יהודי רומא. אנחנו התאהבנו בהן בכלל המרקם המופלא והענני שלהן והטעם העדין שמשתלב עם כל תוספת- הן נפלאות עם זילוף של דבש ופירות, אבל גם עם שמנת חמוצה ועשבי תיבול.
לביבות ריקוטה איטלקיות
מרכיבים ללביבות ריקוטה
- 230 גרם (1 כוס) ריקוטה פרסקה
- 3 ביצים גדולות
- 2 כפות סוכר
- 20 גרם (3/4 כוס) קמח
- 1 כפית מלח
- ½ כפית אבקת אפייה
- מעט שמן נייטרלי לטיגון
אופן ההכנה
-
1. טורפים ריקוטה, ביצים וסוכר לתערובת חלקה. מוסיפים קמח, מלח ואבקת אפייה ומערבבים לתערובת אחידה וסמיכה.
-
2. מחממים שמן במחבת עם ציפוי נוגד הידבקות.
-
3. יוצקים למחבת לביבות בגודל כף־שתיים מהבלילה ומשטחים מעט בעזרת גב הכף. מטגנים 2־3 דקות מכל צד עד קבלת צבע זהוב־חום.