צ'ורוס של יהודי ספרד

סבתא של ג'יני מילגרום לימדה אותה לבדוק האם יש כתמי דם בביצים, לברור אורז ולשטוף ירקות כדי לאתר חרקים. כשהיא אפתה לחם, היא נהגה לקחת חתיכת בצק קטנה ולזרוק אותה לחלק האחורי של התנור תוך כדי שהיא מברכת "פארה בואנה סוארטה" – למזל טוב – והסבירה כי מדובר במסורת משפחתית. אבל המשפחה דווקא לא הייתה יהודית – סבה וסבתה היו קתוליים שהיגרו מספרד לקובה בשנת 1917, ומשם למיאמי, אחרי עליית קסטרו לשלטון. ג'יני התחנכה בבתי ספר ובאוניברסיטאות קתוליות, אבל מפגש מקרי עם נערה יהודייה הצית בג'יני עניין ביהדות והיא החלה תהליך גיור. כשסבתה (הקתולית) נפטרה, גילתה ג'יני שהיא הורישה לה זוג עגילים ישנים עם מגן דוד ותליון חמסה, והתגלית הזאת הוציאה אותה למסע שורשים. היא נסעה לספרד וממנה לפורטוגל, חפרה בארכיונים והצליחה להתחקות אחר שורשי המשפחה שלה 22 דורות אחורה – לימים בהם 45 מבני משפחתה הוצאו להורג בתקופת האינקוויזיציה, ואלו שנותרו בחיים נאלצו להסתיר את יהדותם עד שרק מנהגים בודדים וזוג עגילים עברו הלאה מדור לדור.

כמה שנים אחר כך גילתה ג'יני אוצר נוסף: מזוודה שאמה הסתירה ממנה, ובה עצי משפחה, תעודות לידה ופטירה, ספרי תינוקות – וגם פיסות נייר וספרים ישנים מלאים בדפי מתכונים בכתב יד באותיות זעירות, שהשאירו דורות של נשות המשפחה, וביניהם גם אורג'ואלות, או "אוזניים" – עוגיות משולשות ופריכות שנאכלו בפורים או מתכון לצ'ולטות, צלעות חזיר, שהיה למעשה מתכון למעיין פרנץ' טוסט שנועד להיראות כמו צלעות חזיר "היהודים היו אוכלים אותם תוך כדי שהם שורפים חתיכת חזיר באח, כדי לגרום לשכנים לחשוב שהם אוכלים טרף", מסבירה ג'יני.

צ'ורוס של יהודי ספרד

ג'יני תיעדה את מסע השורשים שלה ואת המתכונים שמצאה בספר Recipes of My Fifteen Grandmothers: Unique Recipes and Stories from the Times of the Crypto-Jews during the Spanish Inquisition. בין היתר, היא מביאה בספר מתכון לגרסה פשוטה מאוד של צ'ורוס שהכינו בחנוכה: רביכה המבוססת על קמח ומים, ללא ביצים ועם מעט מאוד סוכר, שגילגלו ביד לצורת כמו נחשים ולא זילפו לשמן הרותח.
בגרסה המודרנית שלפניכם מעשירים את הבצק בביצים וחמאה, מה שהופך אותו לרך ודביק יותר ומצריך זילוף שלו לשמן החם. מי שרוצה צ'ורוס עוד יותר עשירים, יכול להחליף את המים או חלק מהם בחלב.