נגולה - לחם פורים מרוקאי. איור: נדב יהל
נגולה - לחם פורים מרוקאי. איור: נדב יהל
המגזין

נגולה – לחם פורים

הוא נולד בקהילה היהודית בספרד, נדד משם לפינות אחרות של העולם וזכה לגרסאות חדשות בקהילות היהודיות השונות - וגם על שולחן הפסחא הנוצרי

הלחם המקסים הזה נולד בקהילה היהודית בספרד, ונדד משם עם חברי הקהילה, לפינות אחרות של העולם. בכל קהילה הוא קיבל גרסה קצת אחרת ושם אחר – "נגולה", "בויוסה", "לעיונה דה המן" (עין המן) או "לח'בז' דיפורים" (לחם פורים) בצפון אפריקה, "אוחו די המן" בטורקיה או "פולאריס" ביוון, אבל לא משנה באיזה שם קוראים לו, העיקרון הוא זהה: בתוך הלחם המתקתק כלואות ביצים קשות, שאותן תולשים ברוב טקס כדי לגרש מאיתנו את העין הרעה של המן.

הלחם, שהבצק שלו מזכיר בצק חלה, מתובל לרוב בשומשום, אניס ושקדים. צורת הלחם, מספר הביצים ומיקומן משתנים מקהילה לקהילה, ולפעמים אפילו ממשפחה למשפחה – בקהילות מסוימות אופים לחם פורים אחד גדול ושטוח שמעוצב כמעין מסכה או פנים אנושיות ובמו משובצות 2 ביצים, על תקן עיניים; בקהילות אחרות, אופים לחם בצורה המזכירה פרח ובו משבצים ביצים כמספר הסועדים בתוך 'עלי הכותרת' או במרכז הפרח; בחלק מהקהילות אופים לחמניה אישית ובה משובצת ביצה אחת עבור כל בן משפחה; ואילו רחל קינן מתארת בספרה "הבישול המרוקאי של אמא" שגודל הלחם ומספר הביצים נקבע על פי גילאי הסועדים – לילדים הכינו לחמניה קטנה עם ביצה אחת, לנשים הכינו לחם עם 3 ביצים ולגברים הכינו לחם גדול עם 5 ביצים. כך או כך, הביצים הקשות מכוסות ב־2 רצועות בצק מוצלבות בצורת X, המסמלות את סורגי הכלא או השלשלאות בהן נכבל המן.

נגולה, מאת : דינה אביטן
הגיל וההיררכיה קובעים את מספר הביצים נגולה שנאפתה ע"י דינה אביטן לכבוד סעודת פורים

למרות שכל הלחמים הללו כנראה חולקים אב פחמימתי משותף, הפולאריס של יוצאי יוון מעט שונה מנהגולה של יוצאי מרוקו – פירוש השם FOLARES הוא כנראה שיבוש של המילה PILAR – עמוד, המסמל את העמוד עליו נתלה המן הרשע. הביצים הקשות מכוסות ב־3 רצועות בצק (ולא 2) וצורת המאפה, לדברי חברי הקהילה, מסמלת את רגליו של המן.

גרסאות פחות מכירות מגיעות להופעות אורח גם בחגים אחרים – כמה יוצאי תוניסיה סיפרו לנו שאצלם הכינו הכינו לחם דומה בשם מז'מעה לארוחה המפסקת, ובעמוד הפייסבוק "למזרח" למדנו שיהודי ג'רבה אפו ליום כיפור סלסילת בצק קטנה שבתוכה ביצה קשה, עבור ילדים שהיו צעירים מדי כדי לצום. יוצאי לוב מכינים בצאת הפסח בצק לבולו – לחמניות מתוקות מתובלות באניס, שקדים וצימוקים – ומכסים את הבצק התופח בביצה קשה. בבוקר האסרו חג הם משבצים בצרכז כל לחמניה ביצה קשה, אופים ומחלקים את הבולו החגיגית לכל בני המשפחה.

לחם פורים בפסחא?

גרסאות של הלחם הזה מככבות לא רק בחגים יהודיים – הקתולים באיטליה וברחבי הבלקן אוכלים בפסחא לחם שמזכיר מאוד את הנגולה – מתקתק, מתובל באניס ושבבצק שלו מתחבאת ביצה קשה (או כמה), לרוב צבעונית. צורת הלחם וכמות הביצים משתנים בהתאם לאזור – לעיתים מפסלים בבצק דמות קטנה, לעיתים מעצבים אותו לצורת כעך ולעיתים הוא קולעים אותו לצמה, ממש כמו חלה – רק שבניגוד לחלה (ובדומה להרבה מאפים קתוליים), לחם הפסחא מכיל שומן חזיר. בדומה לנגולה או לאוזני המן, גם לחם הפסחא עמוס בסמליות ודימויים: יש האומרים כי הלחם מסמל את גופו של ישו והביצים מסמלות את מעגל החיים ולידה מחדש; יש האומרים כי הקליעה של הלחם לצורת צמה מסמלת את החבלים בהם נקשר ישו, או את כתר הקוצים שלו (כשקולעים אותו לצורה עגולה); בכנסייה היוונית־אורתודוקסית צובעים את הביצים באדום כדי לסמל את האבנים שהוכתמו בדמו של הצלוב; והסבר מעט פחות מדמם טוען ששלוש הרצועות מהן קולעים את הלחם מייצגות את השילוש הקדוש.

ויש גם הגיון קולינרי־תזונתי באפיית לחם כזה לפסחא – החג חל בסוף תענית הלנט, בה נמנעים ממתוקים וממזון מן החי, כך שהלחם העשיר, המתקתק והמתובל הוא אות הפתיחה לחזרה לשגרה הכוללת ביצים, שומן חזיר וסוכר.

לחם פסחא. צילום: shutterstock
כתר קוצים ודמו של הצלוב. בתיאבון! לחם פסחא. צילום: shutterstock
תגובות
תודה,
התגובה שלך תתפרסם בקרוב (בכפוף לאישור המערכת).
*שמנו לב שחסרים כמה פרטים קטנים להשלמת הפרופיל שלך ב־FOODISH, אפשר להוסיף אותם בקלות בעמוד המשתמש שלך.