חוברת הכנות לפסח של מיקי שטיין. צילום: מיקי שטיין
חוברת הכנות לפסח של מיקי שטיין. צילום: מיקי שטיין
סיפור

למה לפחד מפסח?

ערב אחד, קצת לפני פסח, כשעמדתי חסרת אונים מול שתי עגלות מלאות והרגשתי את הדמעות עולות, החלטתי לכתוב חוברת שתכלול את כל המשימות, הקניות והסידורים לחג

שנים התייחסתי בשמחה לליל הסדר: הארוחה ברורה וכולם מחכים לאותן מנות משנה לשנה, כלומר לא עניין גדול, והכי חשוב ההנאה. שמחתי עם החג והאירוח המשפחתי.

כל זה היה נכון עד שזכינו לשדרוג: אחד מבני המשפחה התחיל לשמור על כשרות, ועברנו למטבח כשר, חלבי ובשרי בנפרד. חשבנו שעמדנו במשימה בגבורה, אבל אז הנה הגיע פסח ואיתו סט חדש של הכנות לפסח. שוב הערכות לכל: כלים חלביים, בשריים ופרווה; כלי הגשה, כלי בישול ועוד לא התחלנו עם הארוחות: כשרות, ללא קטניות, מה שאומר לא רק ללא אורז, שעועית, תירס, עדשים ובוטנים – אלא גם ללא שמן קנולה, חרדל, סויה, מיונז ואפילו החמאה הרכה הנוחה למריחה על מצות – כל אלה, עבור אוכלי קטניות, מחוץ לתחום.

מתלבשים על המשימה. זוכים בשנה מיוחדת במינה: פסח צמוד לשבת, חל במוצ"ש, כלומר ארבע ארוחות חג מוכנות מראש. הגעתי לחג באפיסת כוחות. אני זוכרת את הרגע בו ניחמתי את עצמי ואמרתי "בשנה הבאה אשתפר, הכל עניין של ארגון".

"מה עושים? איך בדיוק אדם אחד מעביר שתי עגלות גדושות לרכב? מרגישה מין גוש בגרון ומייד נבהלת מעצמי; את לא הולכת לבכות בגלל קניות. שנה הבאה תתארגני אחרת"

כך משנה לשנה למדתי "להתמקצע", עד אותה שנה בה שמעתי לעצה לעשות את הקניות במרוכז, רק אחרי שכל הבית מוכן לחג. יוצאת לסופר בערב. אחרי איסוף כל המצרכים הנחוצים, כולל, כמובן, מצות, יין, מים, מיץ ענבים, תפוחי אדמה ועוד שק ליתר בטחון, ירקות ומוצרי חלב, הכל בבחינה מדוקדקת לראות שהם ללא קטניות – מגיעה לקופה עם שתי עגלות גדושות. מסיימת את הקנייה ועכשיו, מה עושים? איך בדיוק אדם אחד מעביר שתי עגלות גדושות לרכב? רגע של משבר. מרגישה מין גוש בגרון ומייד נבהלת מעצמי; את לא הולכת לבכות בגלל קניות. שנה הבאה תתארגני אחרת.

הסתיים החג. בארוחה האחרונה שמתי לב שהמקרר והמקפיא התרוקנו כל המנות הספיקו במדוייק. למי שלא רגיל, פסח זה לא רק ליל הסדר: מדובר בשש ארוחות חג לפחות בשבוע, המוכנות מראש לחימום על הפלטה. ובין שבת והחגים, בחול המועד גם אוכלים, ללא קטניות, כמובן. וצריך שיהיו גם מצרכים לטיולים ולפיקניק.

אחרי ארגון כלי הפסח חזרה למקומם (את האפטר פארטי הזה לא סופרים), התיישבתי לרשום לעצמי איך להתכונן אחרת לשנה הבאה. תוך כדי רישום המוצרים, המנות וסדר ההכנות, הבנתי שלא יזיק אם אשקיע טיפה יותר באופן מסודר. מאותו יום של עריכת רשימות יצאה חוברת בכנות לפסח קטנה, הכוללת את כל המובן מאליו למי שרגיל וגדל על המסורת הזו. בלב חשבתי על ילדי, שיום אחד יגיע תורם וכדאי שיהיה להם, אם כבר, את הניסיון שצברתי.

"שמן קנולה, חרדל, סויה, מיונז ואפילו החמאה הרכה הנוחה למריחה על מצות – כל אלה, עבור אוכלי קטניות, מחוץ לתחום"

הגשתי לכל ילד את החוברת בנפרד, בלי טקסיות מיוחדת. כולם שאלו את אותה שאלה: "מה קרה, את מתפטרת?" לא, עניתי בנימת התנצלות, שיהיה לכם בעוד שנים. היחיד שהגיב אחרת היה חתני שאמר "זה נהדר, את חייבת לשים את זה בסטימצקי!" . לא אקח אגורה על רשימות לסופר, עניתי. מקסימום אשמח לחלוק עם מי שרוצה כדי להציל מפחד הפסח.

החוברת כוללת את שולחן ליל הסדר ומתכוניו, רשימת קניות מפוצלת למוצרים יבשים שאפשר וצריך לרכוש הרבה לפני ערב החג, מוצרים טריים וכמובן רשימת מתכונים מותאמים לארוחות, ללא קטניות. לא צריך כל שנה לשבור את הראש ולהזכר שמוסקה, זו מנה מתאימה!

והנה הגיע Foodish! תודה לכם על ההזדמנות לחלוק ואם הצלנו נפש אחת – דיינו!

לחצו כאן לצפייה בחוברת הפסח


הסיפור הועלה במסגרת קורס תיעוד סיפורי אוכל של FOODISH ו"באים לטוב" – מערך ההתנדבות של אזרחים ותיקים.

תגובות
1
תודה,
התגובה שלך תתפרסם בקרוב (בכפוף לאישור המערכת).
*שמנו לב שחסרים כמה פרטים קטנים להשלמת הפרופיל שלך ב־FOODISH, אפשר להוסיף אותם בקלות בעמוד המשתמש שלך.