מידי פעם אני חוזרת בדמיוני למחוז ילדותי ובמיוחד למטבחה של אמי, אידה ברוך ז"ל. עיני אעצום והריני עם אמא במטבח, מביטה בתימהון בכישרונה הנדיר ליצור יש מאין וביכולתה לרקוח, ממרכיבים פשוטים וכמעט ללא תבלינים (למעט מלח, פלפל שחור וקינמון), מעדנים. שנים חלפו, דורות נאספו, אך מאז ועד היום כל ניסיונותיי לשחזר את תבשיליה כושלים, ואיני מצליחה להגיע לטעמם המדויק. איך היא עשתה את זה?
עיני אעצום והריני במטבח הקטן של אמא, לצד ארון עץ, צבוע בצבעי שמן אפורים-בהירים, שמשמש כמזווה ומחיצה בין המטבח למרפסת הגובלת בחצר. בחלק שפונה למטבח אני מבחינה במדפים ובזוג דלתות. חלקו החיצוני של הארון מצופה ברפפות עץ וזוכה לכינוי 'ארון רוח' – משום האוויר שמרפרף וחודר מבין הרפפות. מזון יבש, שימורים, קמח, סוכר, ריבות, עוגיות וחמוצים ממלאים אותו.
ניצב לארון, בגובה מטר בערך, תלוי לוח שיש שבמרכזו שקוע כיור ומתחתיו ארונות עץ הצבועים בגוון אפור שמנוני, ובתוכם כלי המטבח והאוכל, הסירים, המחבתות ומחבת השקעים שנועד לטיגון הבומאלוס – הלביבות המיוחדות לפסח – וכלי עגול מאלומיניום ששוליו נמוכים והוא משמש להכנת סוטלאצ'י – קינוח חלבי עם קינמון שמכינים במיוחד לכבוד חג השבועות.
עיני אעצום והריני עם אמא במטבח פשוט של פעם, נטול מכשירים חשמליים. את מקומם מחליפה 'מטחנת האגוזים', הלא היא עלי ומכתש. והנה יום אחד היא אופה עוגות על גבי פתיליה, עליה מונח 'סיר הפלא' העגול, שבמרכזו שקוע חור ובשולי המכסה חרכים קטנים מתמרים עשן ואדים, שניתן לראות דרכם את תהליך האפייה. והנה ביום אחר מתאפשר לה לרכוש תנור קטן שמונח על גבי משטח השיש.
את שאריות התבשילים, החלב ומוצריו היא מניחה ב'ארגז הקרח'– ארון קטן עשוי מעץ ובתוכו מדפים להכלת המזון. במדף העליון מונח בלוק קרח, שנועד לשמור על קרירותו של פנים הארגז, באמצעו שני מדפים לצינון מזון, ובחלקו התחתון מגירה שמשמשת ככלי אחסון למי הקרח המטפטפים. על אחיי מוטלת משימה: עליהם ללכת מידי יום לשוק ולרכוש בלוק קרח חדש, שעה שתפקידי לרוקן את המגרה התחתונה ממים בטרם יגלשו ויציפו את המטבח.
בין לוח השיש וארגז הקרח, צמוד לקיר ניצב שולחן קטן שמתאים לסעודת שני אנשים לכל היותר. בעת הצורך אנו מרחיקים את השולחן מהקיר ומרחיבים את שטחו כדי לאפשר לסועדים נוספים להצטרף לחגיגה. עיני אעצום והריני מכינה עליו שיעורי בית, קרוב לאמא, כמו שאני אוהבת, תוך האזנה לזמרתה בשפת הלאדינו, בוחשת, כותשת, חותכת ומנצחת על הבישולים, ואילו אני פותרת שאלות, מנסחת תשובות, מנמקת הסברים ונושמת את ניחוחות מטבחה.
