ימי א' הוקדשו לארגון, סידור הבית והחלפת מצעים. לרוב כלל התפריט השבועי שאריות אוכל משבת בתוספת סלט ירקות טרי. אם נותר בסיר עוף צלוי, הייתה אמא חותכת אותו לפיסות קטנות, מוסיפה אותן למקרונים מבושלים בתוספת ביצים, מלח ופלפל, יוצקת לתוך "סיר פלא" ואופה על הפתילייה. הקסם הזה נקרא בלאדינו "פאסטיצ'יו דֶּה מָקָארוֹן" .
ימי ב' כללו את כיבוס הבגדים והמצעים – הכביסה נערמה מדי יום שני בפינת המרפסת. בפינה אחרת עמד פרימוס ועליו דוד מלא במים ופתיתי סבון. עם רתיחת המים הוכנסו הכבסים ואמי בחשה אותם בעזרת מערוך. הייבוש נעשה על חבלים בגג הבניין, ששימשו את כלל דיירי הבית. כדי להתפנות למטלות הקשות של יום הכביסה, בישלה אמא סיר גדול של מקרונים, ממנו נטל כל אחד מבני הבית ערמה של אטריות ועליהם פיזר פיסות גבינה מלוחה.
ימי ג' היו ימי הגיהוץ – רוב הכבסים שהורדו מהגג גוהצו למשעי. מצעים, מפות, ממחטות וחולצות השבת הלבנות קיבלו טיפול מיוחד על ידי התזת עמילן לפני הגיהוץ, ששיפר את מראם באופן משמעותי. תפריט ימי ג' כלל מרק עדשים שלצידו פרוסות לחם עבות, שנהגנו לטבול בתוך המרק המהביל, או לחילופין תבשיל חומוס עם תרד, שנקרא " גָארבַ'אנסוֹס קוֹ סְפִינָאקָה"
ימי ד' היו לימי השוק – בשכונתנו נווה צדק שכן 'השוק הקטן', שזכה לכינויו בשל היחס לגודלו של 'שוק הכרמל', וכלל טורים של חנויות ודוכנים עם ירקות ופירות טריים. חנותו של הקצב לצד חנות מוכר הקרח, לא הרחק ניצב דוכנו של מוכר הלחם. בחנות הקטנה של מוכר הגבינות קנתה אמא, כאשר התקציב אפשר לה, חתיכה קטנה של גבינת קאשקאבל או פיסת דג מעושן לאקרדה, שהזכירו לה את בית הוריה ביוון. לפני חג פקדה אמא את דוכנו של מוכר הדגים, שהיה צמוד לברכה קטנה בה שטו דגי קרפיון. בעזרת חישוק ורשת, שלה עבורה דג, אותו הטיל לסלה, בדרך לבית הדג המסכן פרפר בסל בחוסר שביעות רצון ניכרת, אך עם הגעתנו זכה לטבילה באמבט מלא במים, כדי שישמש עבורנו הילדים כמשחק… עד אשר יחרץ גורלו. התפריט של ימי רביעי כלל תבשילי ירקות טריים, כמו "בֻוקָאדִיקוֹס דֶּה קָאלָאבַאסִיקׇאס" קוביות קישואים ברוטב עגבניות, שהובאו זה עתה מהשוק או "פּ'יז'וֹלְיטָּה” שעועית ירוקה טרייה ברוטב עגבניות.
בימי חמישי יום ניקיון הבית וההכנות לקראת הבישולים לשבת. אמא ואנוכי בוררות את האורז והשעועית הלבנה, שתכנס לסיר עם מים להשריה למשך הלילה. קמח, מים, שמן ומלח הופכים לבצק שינוח במקרר עד ליום שישי בבוקר עת אמא וידי הקסם שלה יהפכוהו ל"בוריקיטאס". העוף נחתך ונצרב מעל להבת האש, ולאחר מכן מומלח למטרת כשרות, שהרי באותם ימים לא היה בנמצא עוף מוכשר. בימי חמישי היה תפריט משתנה מידי פעם. לפרקים "קִיפְ'טִיקׇאס דֶּה קָרְנֶה" קציצות בשר עם אטריות או תפוחי אדמה, ובמיה או אפונה עם אורז.
בימי שישי הזמן קצר והמלאכה מרובה. עם עלות השחר המטבח מתעורר לחיים לצלילי קשקושי הסירים בלווי זמרתה של אמי. וכמו בכל בית סלוניקאי, בימי שישי, סיר ה"פִ'יז'וֹנֵיס" שעועית לבנה, מבעבע על הפתילייה ומעלה ניחוחות מגרים. מנה זו תוגש לצד אורז לבן. הדג ששט לנו באמבטיה מקפד את חייו, למגינת לבנו, הילדים, ומגיע לדרכו האחרונה בסיר עם רוטב עגבניות. חלקי העוף מושחמים היטב בשמן חם ואליהם מצטרפים קוביות תפוחי האדמה, וכולם יחדיו הופכים למעדן, שנקרא "סוֹפְִ'ריטוֹ" תוך כדי בישול איטי. לצד כל אלה נוסף גם סיר ירקות ממולאים בבשר טחון. התפריט ביום שישי כלל טעימות קטנות מכל השפע והטוב שהוכן לכבוד שבת מלכה.
וביום השביעי שבת וינפש….
