בערב ראש חודש ניסן, בין פורים לפסח, מקיימים יהודי לוב ותוניסיה וגם יהודים מחלקים מסוימים באלג'יריה את טקס הבסיסה (הנקרא בדרום תוניסיה גם בשישה): טקס לציון ביסוס בית המקדש, שבנייתו החלה בחודש ניסן. בערב זה מתכנסת המשפחה בבית האב. בעלת הבית מכינה תערובת של חיטה ושעורה קלויות (או גרגירי חומוס קלויים או קמח קלוי), תבלינים, שקדים ופירות יבשים. ראש המשפחה לוקח מפתח ביד ימינו, וביד שמאל הוא יוצק שמן לתוך התערובת, בוחש אותה באמצעות המפתח ומברך:
"יָא פֶתַ'אח בְּלַא מֶפְתַ'אח (הפותח, בלי מפתח)
יָא עַטַאי בְּלַא מַנַה (פותח את ידיך ללא כל גמול)
תַרְזַקְנַה וּתַרְזַק מַנַנה (הרעף עלינו מטובך וניתן אנו ממנו לכל)"
בחלק מהבתים בנות המשפחה מסירות את טבעות הזהב מאצבעותיהן ומניחות אותן בתוך קערת הבּסיסה. במהלך התפילה ויציקת השמן, טובלים בני המשפחה את אצבעותיהם בקערה, מברכים וטועמים.
יש המקיימים את טקס הבסיסה (או בשישה) – שבדיוק כמו שהוא נשמע, נגזר מהמילה "בסיס" – גם בעת בניית בית או עסק חדש, ויוצקים מעט מהתערובת לתוך היסודות.
לסיפור על טקס בסיסה מרגש במיוחד (ואפילו מתכון) מתוך מאגר סיפורי ומתכוני הגולשים שלנו