פשטידת חצילים של סבתא ציפורה (נדלשטוק) | מרב אורן | החצילים של סבתא ציפורה
פשטידת חצילים של סבתא ציפורה (נדלשטוק) | מרב אורן | החצילים של סבתא ציפורה
סיפור

החצילים של סבתא ציפורה

סבתא שלי מצד אבא - סבתא ציפורה ז"ל, היתה מכינה חצילים מיוחדים שעד היום אף אחד במשפחה שלנו לא יודע איך להכין

כשהייתי ילדה אהבתי לבוא אליה לבית ברמת גן, מולי בית הכנסת, בית של סבתות של פעם, עם גינה אחורית עם מגוון עצי פרי – שסק, אנונה, לימון וגויאבות (שכבר אז לא התחברתי אליהן בגלל הריח…) והכי אהבתי זה את פרחי האפונה הריחנית שגדלו שם פרא – עד היום אם רוצים להמיס את ליבי – כל שצריך זה להביא לי זר פרחי אפונה ריחנית, שמזכיר לי את ריח של הבית של סבתא.

פעם אחת כשבאתי אליה לביקור, היא החליטה ללמד אותי איך להכין את מתכון החצילים המעולים שלה (לצערי לא מוצאת את כתב היד שלי עם המתכון למרות שאני זוכרת בפירוש שתיעדתי כי זאת היתה זכות גדולה).

החצילים של סבתא ציפורה היו גולת הכותרת של הארוחה אצלה והיו נחטפים עוד לפני שהגיעו לשולחן, לא משנה איזה כמות היא היתה מכינה.

אני זוכרת מאד בכללי שהיא היתה פורסת אותם דק דק, מניחה לייבוש עם קצת מלח גס מעל, אח"כ מצפה בביצה וקמח ולבסוף מבשלת את הפרוסות הדקיקות ברוטב עגבניות.

והטעם – היה מושלללם!

הקושי היה לחכות מרגע סיום ההכנה כששתינו במטבח, באמבטיה שוחים הקרפיונים (המיועדים למנה אחרת 🙂 ורק בערב הארוחה…

אגב, אחד המנהגים הנוספים שאני זוכרת מהביקורים אצלה בהם נשארנו לישון, הם שאחרי המקלחת היא היתה עוטפת אותנו במגבת ענקית וסוחבת אותנו על הידיים לחדר וקוראת לנו "דג מלוח"…

אבא שלי מצא אצלו מתכון לפשטידת חצילים בכתב ידה של סבתא ועוד כמה מתכונים, מצרפת כאן לטובת האווירה הכללית

תמונה 2:

אזני-המן-של-סבתא-ציפורה.jpg
אזני המן של סבתא ציפורה | מרב אורן | החצילים של סבתא ציפורה

תמונה 3:

המשפחה-שלנו-בכניסה-לבית-של-סבא-וסבתא.jpg
המשפחה שלנו בכניסה לבית של סבא יוסף וסבתא ציפורה – סבתא הכי ימנית בשורה האמצעי ואני שניה משמאל בשורה התחתונה | מרב אורן | החצילים של סבתא ציפורה
תגובות
2
תודה,
התגובה שלך תתפרסם בקרוב (בכפוף לאישור המערכת).
*שמנו לב שחסרים כמה פרטים קטנים להשלמת הפרופיל שלך ב־FOODISH, אפשר להוסיף אותם בקלות בעמוד המשתמש שלך.
  • Li Gill
    Li Gill

    חצילים הם החיים

  • מרב אורן
    מרב אורן

    מרגש לזכות לראות את כתב ידה של סבתא ציפורה (אמא של צביקה) וריח התבשיל עלה באפי. תודה, תודה, מרבי (אמא רוחי)