במסגרת טיול של ניצולי שואה בקיסריה הציגו ללריסה את האפשרות להשתתף בפרויקט "טעם של פעם", ולריסה מיד ידעה שתוכל ללמד את המתכון הידוע שלה לעוגה הזו. לריסה סיפרה שאת המתכון למדה מחמותה, שהייתה נוהגת להכין עוגת לקח מסורתית בלילות כדי שהילדים לא יתרוצצו בין הרגליים ויפתחו את התנור לפני הזמן. העוגה הזו היא בסיס לכל עוגה, וניתן להכין איתה עוגות שונות ועוגיות.
לריסה נולדה בקייב באוקראינה בשנת 1938 וברחה עם משפחתה לאוזבקיסטן בשנת 1941. אחריהם נותרו קרובי משפחה רבים שנספו במלחמה. באוזבקיסטן התגוררה המשפחה בטשקנט וחיה בשלום לצד האוכלוסייה המוסלמית, שקיבלה בברכה את מי שברחו מאירופה.
לריסה אהבה את טשקנט, בהשוואה לקייב ששם הייתה אנטישמיות מאוד חזקה ויהודים פחדו לדבר ביידיש או להזדהות בתור יהודים. היא עשתה תואר שני בהוראה, עבדה כמורה לגיאוגרפיה והנחתה תוכנית טלוויזיה בתחום של גיאוגרפיה כלכלית. בשנת 1993 עזבה לריסה את טשקנט ועלתה ארצה, ומאז היא חיה בבאר שבע. לריסה נשואה ויש לה 3 ילדים ו-5 נכדים, כאשר שניים מילדיה חיים כיום בקנדה ואחד בישראל.
מרכיבים לעוגת לקח מסורתית
- 2 כוסות קמח
- 10 ביצים
- 2 כוסות סוכר
- 5 שקיות סוכר וניל
- 2 טיפות אלכוהול (רום למשל)
- 1/2 כפית מלח
אופן ההכנה
-
1. מנפים את כוסות הקמח לקערה.
-
2. בשתי קערות אחרות, מפרידים את החלמונים מהחלבונים. חשוב לעשות זאת ביצה אחר ביצה, בגלל שאסור שאפילו מעט מהחלמון ייכנס לקערת החלבונים. חשוב שהביצים יהיו טריות ומומלץ שישהו קודם בקירור. אם קל יחסית להפריד את החלבון מהחלמון סימן שהביצה טרייה.
-
3. מקציפים את החלבונים באמצעות מקציף. במהלך ההקצפה מוסיפים חצי כפית מלח ושתי טיפות אלכוהול.
-
4. מוסיפים בהדרגה את הסוכר ואז את סוכר הווניל, וממשיכים להקציף עד שהקצף יהיה יציב.
-
5. מוסיפים את החלמונים ואת הקמח וממשיכים בערבוב עדין באמצעות כף (לא בהקצפה).
-
6. מרפדים תבנית אפייה בנייר אפייה ומחממים את התנור ל-160-170 מעלות. שופכים את התערובת אל התבנית, ולא מתביישים ליישר באמצעות הידיים!
-
7. כשהתנור חם, מכניסים את העוגה. בשלב הזה חשוב לסגור את החלונות בבית גם כי מומלץ שלא תהיה רוח על העוגה, וגם כדי שהריחות הטובים ימלאו את הבית! בשעה הראשונה אסור לפתוח את התנור. לאחר שעה "נציץ" פנימה.
-
8. בתום שעה וחצי נכניס קיסם למרכז העוגה, נוודא שיוצא יבש ואז נדע שהעוגה מוכנה. זמן אפייה משוער שעה וחצי.
המתכון לקוח מתוך הספר "טעם של פעם – סטודנטים מבשלים עם ניצולי שואה", פרויקט של הלל ישראל בתמיכתה של קרן ג'נסיס, שחברו יחדיו במטרה לעודד שילוב של סטודנטים דוברי רוסית בפעילות של ארגון הלל בקמפוסים ברחבי הארץ. הספר הוא יוזמה של סטודנטים ממרכז הלל באוניברסיטת בן-גוריון, אשר במהלך עבודתם עם ולמען ניצולי השואה, החליטו להפיק ספר בישול המכיל מתכונים שאותם משחזרים ניצולי השואה ממטעמי ילדותם בבית אבא ואמא.
המתכונים מובאים כפי שנמסרו על ידי ניצולי השואה. ייתכן שישנם מתכונים שאינם כשרים או שהכמויות שמופיעות בהם אינן מדויקות, כיוון שערך השימור והרצון להיצמד לזכרונות כפי שהם, עמדו בראש סדר העדיפויות.