במרוקו נהגו להכין ספינג' באירועים חשובים. המתיקות של המאכל היא מעיין ברכה. בבוקר שלאחר החתונה, אמה של הכלה מכינה לכלה ולחתן ספינג' – סופגנייה מרוקאית – למתיקות בדרכם החדשה.
איבון עלתה לארץ ממרוקו. היא נולדה ב-1944 וכשהייתה תינוקת משפחתה החלה מסע עלייה לארץ ישראל שארך כ-3 שנים. ממרוקו עברה המשפחה לאלג'יריה, מאלג'יריה למרסיי שבצרפת ומשם באונייה בשם "נגבה" לארץ ישראל.
איבון נולדה למשפחה מבורכת ילדים, 10 במספר. כשהגיעה עם משפחתה לארץ שיכנו אותם במעברה בבאר שבע. איבון מספרת שהמעברה הייתה מלאה ולא נותר אף אוהל פנוי, אז למורת רוחה של אמה שיכנו אותם באוהל שהיה בתוכו סוס. במעברה לא היה חשמל והם השתמשו בעששיות. יחד עם זאת היא מתארת אווירה שמחה ומצחיקה. את בעלה, יעקב, הכירה בבאר שבע באופן אקראי ולהם 3 בנות, נכדים ואף 2 נינים.
מרכיבים לסופגנייה מרוקאית
- 1 קילו + כף קמח
- ½2 כפות שמרים יבשים
- 2 כפות סוכר
- 6 כוסות מים פושרים
- 1 בקבוק שמן לטיגון
- 1 ביצה
אופן ההכנה
-
1. לוקחים קערה גדולה ושופכים לתוכה 1 ק"ג קמח.
-
2. בקערה נפרדת שמים את השמרים, כוס מים פושרים, כף סוכר וכף קמח. (בזמן העבודה משתמשים בכוס חד פעמית)
-
3. מערבבים היטב את התערובת של השמרים וממתינים 5 דקות.
-
4. שופכים את תערובת השמרים לתוך קערת הקמח ומערבבים היטב.
-
5. מוסיפים לקערה 5 כוסות מים פושרים בהדרגה ומערבבים היטב.
-
6. מוסיפים לתערובת ביצה אחת וכף סוכר ומערבבים היטב.
-
7. מכסים את הקערה במגבת ומתפיחים התפחה ראשונה במקום חמים, כ-45 דקות. (רואים שהבצק מתחיל להעלות בועות)
-
8. לשים שוב את הבצק ומכסים להתפחה שנייה של כ-30 דקות.
-
9. שופכים לסיר גדול את כל בקבוק השמן (הכנה לטיגון בשמן עמוק) ומרתיחים.
-
10. כדי לדעת אם השמן רותח מומלץ לקלף גזר ולזרוק פנימה. אם השמן רותח כבר תשימו לב! זה גם תורם לפחות ספיגה של שמן בתוך הספינג'.
-
11. כשהשמן רותח מרטיבים את הידיים, לוקחים חתיכה מן הבצק (באיזה גודל שרוצים), מותחים אותה, עושים חור באמצע וזורקים לשמן.
-
12. כשהספינג' משחים בצד שכלפי מטה הופכים אותו שיטוגן גם מהצד השני.
-
13. כשהספינג' מוכן, מוציאים אותו לתוך קערה עם נייר סופג.
-
14. כשכל הספינג'ים כבר מונחים בקערה, מכינים כוס תה עם נענע וצלוחית עם סוכר. טובלים את הספינג' בסוכר, לוקחים שלוק מהתה - ובתיאבון!
המתכון לקוח מתוך הספר "טעם של פעם – סטודנטים מבשלים עם ניצולי שואה", פרויקט של הלל ישראל בתמיכתה של קרן ג'נסיס, שחברו יחדיו במטרה לעודד שילוב של סטודנטים דוברי רוסית בפעילות של ארגון הלל בקמפוסים ברחבי הארץ. הספר הוא יוזמה של סטודנטים ממרכז הלל באוניברסיטת בן-גוריון, אשר במהלך עבודתם עם ולמען ניצולי השואה, החליטו להפיק ספר בישול המכיל מתכונים שאותם משחזרים ניצולי השואה ממטעמי ילדותם בבית אבא ואמא.
המתכונים מובאים כפי שנמסרו על ידי ניצולי השואה. ייתכן שישנם מתכונים שאינם כשרים או שהכמויות שמופיעות בהם אינן מדויקות, כיוון שערך השימור והרצון להיצמד לזכרונות כפי שהם, עמדו בראש סדר העדיפויות.