בגיל חמש עליתי ארצה עם אמא מארץ הממליגה. אמא התחילה מיד לעבוד ואני למדתי לשרוד – אכלתי הרבה לחם עם ריבה.
הסבתא שלי נספתה בשואה ולאמא לא היה מודל לחיקוי בבישול גם לא היה לה ממש זמן או חיבה לנושא, כך שרק בימים מסוימים היא בישלה. הכי אהבתי את הימים בהם רצתי עם תלוש המזון למכולת השכונתית וחזרתי הביתה עם חתיכת חמאה, שמנת אחת ו….גבינה – אלו היו ימים מאושרים. אמא היתה מרתיחה מים, שופכת לתוכם קמח תירס, קצת מלח ובוחשת עד שהתערובת הזו הייתה הופכת לדייסה חמה. אני הייתי עומדת לידה, מתבוננת על האדים עולים ומחכה.
בסיום הבישול, אמא העבירה את הדייסה לצלחת ואני בהתרגשות הנחתי עליה קוביית חמאה מביטה בה נמסה ומתפזרת על הממליגה. מעליה שמתי כף שמנת וכף גבינה – בימים שהיה כסף זו הייתה גבינה מלוחה. עד היום אני זוכרת את הממליגה ההיא שהיתה מתערבבת בפי עם הגבינה והשמנת ואת הטעם שלה שהיה בשבילי גן עדן.
ימי חג של ממש היו הימים הנדירים בהם שתי אהבות שלי היו מתאחדות: אחת לחודש הייתה חלוקת בשר אותו היתה אמא טוחנת, מערבבת עם אורז, בצל ומלח ומשתמשת בתערובת כמלית של עלי כרוב שהושרו במים חמים. העלים הממולאים היו מתבשלים בסיר שהתחתית שלו רופדה יפה־יפה בכרוב כבוש ורסק עגבניות שהטעמים החמוצים מתוקים שלהם נספגו בעלים ההממולאים והפכו לרוטב סמיך. הייתי עומדת ליד הפתיליה מחכה לריחות המענגים שעלן מהסיר ומילא את הבית ובלוטות הרוק שלי נכנסו לפעולה הרבה לפני שהיה מה לטעום.
כשהיה הכרוב מוכן, היתה אמא מוציאה אותו מהסיר עם הרוטב ומניחה על הממליגה והארוחה הזו הייתה עבורי עולם ומלואו.
לצערי, משפחתי לא אוהבת ממליגה אבל כן נהנית מפשטידת קמח תירס עם גרגירי תירס וכך אני משמרת את הממליגה בביתנו.
מרכיבים:
1/2 כוס קמח תירס
2 ביצים
1 גביע קוטג'
1 גביע אשל
כ־1/2 כוס גבינה צהובה ושאריות גבינה מלוחה או לבנה שיש בבית (לא חובה)
1/2 כוס גרגרי תירס שלמים
1/2 כוס גרגרי תירס טחונים
1 כפית אבקת אפיה
מלח ופלפל שחור גרוס לפי הטעם
להגשה:
שמנת חמוצה (לא חובה)
הוראות הכנה:
מחממים את התנור ל־180 מעלות.
מערבבים את כל חומרי הפשטידה היטב לקבלת תערובת אחידה ולפיזור אחיד של גרגירי התירס בתוכה.
יוצקים את הבלילה לתבנית אינגליש קייק ומעבירים לתנור החם. אופים כ־40 דקות עד שהחלק העליון מוצק ומעט שחום וסכין המוכנסת למרכז הפשטידה יוצאת יבשה.
בתאבון!


סיפור זה פותח במסגרת סדנת פוטופודיש 2022 (מיזם משותף של PHOTO IS:RAEL ושל Foodish אגף הקולינריה של אנו – מוזיאון העם היהודי (בהנחייתן המקסימה של אורנה דשת וצביה נודל).