הקרפלך בשר של רוזה

המאכל המוכר – כיסוני בצק ממולאי בשר או בשמם הפולני קרפלך בשר – עבר במשפחת פייטלוביץ'-סלובסקי במהלך השנים מספר שינויים. אימה של רוזה, אסתר, הייתה מכינה את המאכל בגרסתו הפולנית, והיו אוכלים את קרפלך בשר בתוך מרק. כאשר הכירה רוזה את בעלה, שהיה רגיל לאוכל הארגנטינאי, שלו השפעות רבות מהמטבח האיטלקי, נאלצה לשנות את המתכון מעט.

רוזה מריאן סלובסקי לבית פייטלוביץ' נולדה ב-1940 בעיר לבוב שבגבול פולין- אוקראינה. רוזה היא הבת הבכורה להוריה והיא נולדה במהלך בריחתם מגטו לודז'.
הוריה, אליהו ואסתרה, נמלטו מהגטו יחדיו טרם הפיכתם לזוג, אך המשיכו במסעם ביחד. את רוב שנות המלחמה העבירו במקומות שונים ברחבי ברית המועצות. באותו זמן, אביה של רוזה, אליהו, נשלח לעבוד במכרה. אליהו ושני חבריו תכננו כיצד לברוח מן המכרה יום לפני קבלת ה"תשלום" בעבור עבודתם, האוכל. כך הייתה הדרך הטובה ביותר לברוח. ביום שלאחר בריחתם התמוטט המכרה וכל עובדיו הוכרזו כמתים.
לאסתר הודיעו על מותו של אליהו והיא הבינה שנשארה לבדה בעולם עם ילדתה, רוזה. לאחר זמן רב וחששות רבים שיגלו אותו חזר אליהו אל אסתר, דבר שהיא מעולם לא חשבה שיקרה.

עשר שנים של בריחה

הם הביאו לעולם את רוזה ואת אחותה הקטנה, מינדלה (מירטה), במשך שנים של בריחה, שבהן הגיעו מפולין עד למונגוליה. לאחר תום המלחמה, חזרו לפולין לשנתיים, שבמהלכן אסתר עבדה ואליהו נסע ברחבי אירופה לחפש בני משפחה. הם גילו, לצערם, שרובה המוחלט של המשפחה נספה. לאחר מכן פנו לסיוע של הג'וינט ואונר"א בגרמניה. המשפחה רצתה לעלות לישראל, אך היו הגבלות על העלייה. מנגד, לא יכלו להישאר באירופה עם נזקי המלחמה ולארצות הברית היה בלתי אפשרי להגר.
לאסתר, אימה של רוזה, היה אח שהגיע לברזיל ואחות שהגיעה לארגנטינה. הם המתינו בצרפת לאונייה שתיקח אותם לדרום אמריקה, ומשם החלו את מסעם לצידו השני של העולם דרך ברזיל ואורוגוואי, ללא אישורים וללא מסמכים עד לארגנטינה. לאחר 10 שנים של בריחה קיבלו לראשונה אזרחות ארגנטינאית בשנת 1950.

עוד לפני שמלאו לה 9 שנים עברה רוזה שלוש יבשות שונות. בארגנטינה הוריה הביאו לעולם את בנם השלישי, אחיה הקטן של רוזה, נחום. כל אחד מן האחים נולד ביבשת אחרת – רוזה נולדה באירופה, מינדלה (מירטה) נולדה באסיה ונחום נולד בדרום אמריקה.
בגיל 18 הכירה רוזה את בעלה איסידורו, שמשפחתו היגרה מפולין לארגנטינה טרם תחילת המלחמה. בשנת 1963 עלו יחד לארץ, תחילה לאולפן בקיבוץ גשר ובהמשך, יחד עם בני משפחתם, הגיעו לאשדוד. עד היום נוהגת להכין רוזה את קרפלך הבשר עבור משפחתה.

המתכון לקוח מתוך הספר "טעם של פעם – סטודנטים מבשלים עם ניצולי שואה", פרויקט של הלל ישראל בתמיכתה של קרן ג'נסיס, שחברו יחדיו במטרה לעודד שילוב של סטודנטים דוברי רוסית בפעילות של ארגון הלל בקמפוסים ברחבי הארץ. הספר הוא יוזמה של סטודנטים ממרכז הלל באוניברסיטת בן-גוריון, אשר במהלך עבודתם עם ולמען ניצולי השואה, החליטו להפיק ספר בישול המכיל מתכונים שאותם משחזרים ניצולי השואה ממטעמי ילדותם בבית אבא ואמא.

המתכונים מובאים כפי שנמסרו על ידי ניצולי השואה. ייתכן שישנם מתכונים שאינם כשרים או שהכמויות שמופיעות בהם אינן מדויקות, כיוון שערך השימור והרצון להיצמד לזכרונות כפי שהם, עמדו בראש סדר העדיפויות.