הקלופס של סבתא חנה
הקלופס של סבתא חנה
מתכון

קלופס שהוא חגיגה

איך מנת הצנע של סבתא חנה הפכה לקרנבל משפחתי

סבתא חנה, ילידת פולניה ושורדת השואה, עלתה לישראל בגיל 18. לבשל מהבית היא זכרה במעומם, ולמרות זאת אצל סבתא חנה תמיד היה אוכל טעים ולא מתוחכם.

סבתא חנה ידעה לעשות קלופס. קלופס צנע – כך אני קראתי לו. מסיפוריה הבנתי שאת המתכון היא קיבלה משורדות שואה אחרות מבוגרות ממנה, שעוד זכרו את הקלופס מביתן בפולניה והעבירו את המתכון הלאה.

ביום בישול הקלופס היה שווה לבקר אצל סבתא חנה (וגם יומיים לאחר מכן). הסיר בעבע על הכיריים וריח הקלופס מילא את האוויר. הקלופס שלה היה מבושל ולא אפוי, עשוי מחזה עוף טחון וכשליש חלה בת יומיים, מתובל בצניעות עם מלח ופלפל בלבד –אך נחשב למעדן אצלנו במשפחה.

המתכון לקלופס הצנע המשפחתתי נולד בגלל אילוצי התקופה – הן בפולין שלפני המלחמה, והן בישראל בתקופת הצנע. סבתא חנה סיפרה לי שהיה קשה לקנות בשר עוף אז כדי לקבל מנה גדולה ערבבו עם הרבה לחם. טעמו היה טעם גן עדן!

האהבה לקלופס פעמים רבות הייתה סיבה לוויכוח אמוציונלי בין סבא חיים ובנו משה. סבא חיים, בעל עיני תכלת גדולות וזועמות, התייסר שהיה צריך לחלוק את הקלופס. כילד ששרד את השואה ועבר את שבעת מדורי הגיהינום, הוא הבין דבר או שניים בהישרדות וברעב.

משה, בנם של חנה וחיים, היה מגיע לביקור לעיתים קרובות, בעיקר ביום בישול הקלופס. משה היה אדם גדול עם תיאבון בהתאם. חוש הריח שלו היה נכנס לפעולה עוד בכניסה לגינת הבית. הוא היה שועט למטבח מבלי לחשוב פעמיים, חוטף סכין וחותך פרוסות עבות מהקלופס המבושל.

תמיד תמיד התגובות של סבא חיים היו דומות. הוא היה נעמד במטבח ומביט בעיני התכלת וביידיש היה צועק על משה "מה אתה עושה? זה הקלופס שלי ואתה גומר אותו!".

התגובה של משה תמיד היתה זהה – הוא היה מסתכל על אביו בתמימות, ועונה בפה מלא: "אבל זה טעים כל כך, אבא. פשוט אני לא יכול להתאפק". הוא לא הבין את המשמעות של המעשה שלו בעיני אביו.

המריבות ביניהם על הקלופס תמיד היו משעשעות ואמוציונליות. סבתא חנה עומדת בצד, מגינה על משה וגוערת בסבא חיים. הנכדים צוחקים בצד, ולרגע יש מהומה בבית.

לשמחת כולם הוויכוח סביב הקלופס היה מסתיים בארוחה משותפת בין סבא חיים למשה, ולקלופס תמיד נוסף טעם מיוחד – טעם של פיוס.

מרכיבים לקלופס של סבתא חנה:

לעיסת הקלופס:

1/2 ק"ג חזה עוף טחון

2 פרוסות עבות של חלה בת יומיים מושרות ל-5 דקות במים

1 ביצה

1/2 כפית מלח

1/2 כפית פלפל שחור

לסיר:

2 בצלים חתוכים לפרוסות (סהרונים)

מעט מלח, מעט פלפל

6 שיני שום קלופות וחתוכות לפרוסות

1 כף שמן (כל שמן יתאים)

הוראות הכנה:

להכנת התערובת:

1. את פרוסות החלה לפורר לחתיכות, להשרות כ-1 דקה ולסחוט היטב.

2. להוסיף ביצה ולערבב יחד עד התמזגות.

2. להוסיף את חזה העוף הטחון.

3. להוסיף מלח ופלפל.

4. לטעום קמצוץ ולתבל במלח אם יש צורך.

5. למזג את העיסה ולהניח במקרר לפחות לחצי שעה.

לסיר:

6. לחמם שמן בסיר, להוסיף את הבצלים והשום ולטגן אותם עד התרככות והתקרמלות – על אש קטנה לפחות רבע שעה.

בישול:

7. מכינים קציצה בגודל כף יד פרוסה בצורת אליפסה, ומניחים בזהירות בסיר עם הבצל. הכמות מספיקה לכ-3 קציצות כאלו.

8. מכסים את הסיר, כשהוא על אש קטנה, ולאחר כ-10 דקות מנערים את הסיר כדי לוודא שהקלופס לא נדבקו לסיר. במידה וכן – מכניסים מרית מתחת לקלופס בזהירות ומנתקים מהסיר.

9. לאחר רבע שעה מוסיפים חצי כוס מים. ומבשלים עוד כחצי שעה.

הקלופס יכול להישאר במקרר לפחות 3 ימים. טעים לאכול אותו קר או חם, כסנדוויץ' או כחלק מארוחה עם סלט.

הערות: מאחר והעיסה מכילה הרבה לחם, לקלופס יש נטיה להתפורר – לכן את השלב הראשון יש להקפיד לבשל על אש נמוכה.

הצעות ושיפורים המתאימים לימינו: כדי לשדרג ולהתאים לבית הספרדי אני מוסיפה הרבה כוסברה. אז זה כבר לא קלופס – אבל טעים באותה מידה.

חנה פרידמן לבית אייזנברג ילידת פולין: קלופס-חגיגה: איך מנת הצנע של סבתא חנה הפכה לקרנבל משפחתי!. רנה פרידמן
חנה פרידמן לבית אייזנברג ילידת פולין
חנה פרידמן (לבית אייזנברג), חיים פרידמן ומשה פרידמן בין ה-4: קלופס-חגיגה: איך מנת הצנע של סבתא חנה הפכה לקרנבל משפחתי!. רנה פרידמן
חנה פרידמן (לבית אייזנברג), חיים פרידמן ומשה פרידמן בין ה-4

המתכון הועלה במסגרת קורס תיעוד סיפורי אוכל של FOODISH ו"באים לטוב" – מערך ההתנדבות של אזרחים ותיקים.

תגובות
תודה,
התגובה שלך תתפרסם בקרוב (בכפוף לאישור המערכת).
*שמנו לב שחסרים כמה פרטים קטנים להשלמת הפרופיל שלך ב־FOODISH, אפשר להוסיף אותם בקלות בעמוד המשתמש שלך.