חרוסת של ילנה

חרוסת מיוחדת וחגיגית שהוגשה בחגים בבית של ילנה. הבית שבו גדלה לא היה דתי או בעל זיקה חזקה לקהילה היהודית, אבל מנה זו סימלה עבורם משהו מיוחד שהוגש בחגים כמו פסח (על פי המסורת) וכן בשאר החגים – כמשהו שמבדיל מועדי שמחה אחרים מחגי ישראל (פסח ראש השנה, סוכות).

ילנה נולדה ב-18.10.1939 בכפר "וסיולאיה" במחוז דניפרופיטרובסק שבאוקראינה. בזמן המלחמה הייתה ילנה בגטו בשטח שנכבש על ידי הגרמנים, עם אמה, סבתה, שתי אחיותיה ואחיה. את אמה וסבתה הוציאו להורג, אבל ילנה ושלושת אחיה ניצלו על ידי אישה מקומית שלקחה אותם תחת חסותה. כשהסתיים הכיבוש אביה של ילנה שהיה לאורך המלחמה בחזית הקרב חזר לעיר ומצא אותם. הוא הסיע אותם לדודה שלה – שם גדלו והתחנכו. את הקשר שלהם עם הזהות היהודית שמרו בכך שפקדו את בתי הכנסת וארגונים יהודיים אחרים בחגים. בבית הדודה, ילנה ואחיותיה למדו וקיבלו השכלה גבוה. אחיהן נפטר לאחר המלחמה בבית החולים המקומי ממחלה ורעב.

ילנה עלתה לארץ בשנת 1998. היא מעולם לא התחתנה ולא הביאה ילדים ולכן, עוד לפני עלייתה, החליטה לאמץ ילד ממשפחה קשת יום – מתוך רצון עז לעשות חסד עימו כפי שעשו עימה בתקופת המלחמה. היא האמינה שזו חובתה לתרום מעצמה ולהעניק למישהו עתיד טוב יותר. ואכן, היא אימצה ילד שאיתו עלתה לארץ.
ילנה גרה בבאר שבע לבדה אך יש לה קרובי משפחה בכל הארץ. אחיותיה כבר נפטרו אך יש לה אחיינים. היא יצאה לפני כמה שנים לפנסיה והיא פעילה באופן קבוע ב"עמך" בבאר שבע.

המתכון לקוח מתוך הספר "טעם של פעם – סטודנטים מבשלים עם ניצולי שואה", פרויקט של הלל ישראל בתמיכתה של קרן ג'נסיס, שחברו יחדיו במטרה לעודד שילוב של סטודנטים דוברי רוסית בפעילות של ארגון הלל בקמפוסים ברחבי הארץ. הספר הוא יוזמה של סטודנטים ממרכז הלל באוניברסיטת בן-גוריון, אשר במהלך עבודתם עם ולמען ניצולי השואה, החליטו להפיק ספר בישול המכיל מתכונים שאותם משחזרים ניצולי השואה ממטעמי ילדותם בבית אבא ואמא.

המתכונים מובאים כפי שנמסרו על ידי ניצולי השואה. ייתכן שישנם מתכונים שאינם כשרים או שהכמויות שמופיעות בהם אינן מדויקות, כיוון שערך השימור והרצון להיצמד לזכרונות כפי שהם, עמדו בראש סדר העדיפויות.