הריסה ארמנית – נזיד עוף וחיטה

על הריסה ארמנית כבר שמעתם?

שלום, אני אוולין וזה הסיפור המשפחתי של סבתא שלי על מאכל בשם הריסה: הריסה היא מאכל ארמני מסורתי וזו למעשה דייסת חיטה עם עוף שסבתא שלי מכינה וכולנו מאוד אוהבים לאכול!

סבתא שלי מכינה אותה עבורנו לרוב בארוחות שישי חורפיות גם משום שההכנה דורשת זמן ועבודה (שכשחם בחוץ פחות נעים לעשות) וגם משום שההריסה עצמה מאוד מחממת וכיף לאכול אותה כשבחוץ קר וסוער (חם מדי לאכול הריסה בקיץ).

סבתי למדה להכין הריסה ארמנית מאמא שלה כשהייתה בת 25, ומאז היא מכינה אותה בשבילנו וזו הפכה להיות המנה שהיא מכינה בצורה הכי מקצועית.

המתכון מאוד מפורסם, לפחות בקרב הארמנים, ובארמניה כמעט כולם יודעים להכין הריסה. גם במסעדות מגישים הריסה ארמנית אבל גם בארמניה זה קורה רק בחורף.

אבל השאלה החשובה ביותר היא האם כל מי שיש לו ידע כללי בבישול יכול להכין את המנה? והתשובה היא כן! המתכון להריסה לא מסובך, ונדרשים מצרכים לא רבים, אבל זמן ההכנה הינו ממושך (כ־6-5 שעות בישול) ויכול להשתנות בהתאם לאיכות החיטה.

מרכיבים:

1 עוף שלם גדול מפורק

1 ק"ג חיטה (לא מלאה)

מלח לפי טעם

חמאה (לא חובה)

הוראות הכנה:

1. שמים את חלקי העוף בסיר גדול, מוסיפים מים למילוי (3-4 אצבעות מעל העוף) אפשר להוסיף לפי טעם אישי עלי דפנה, גזר, בצל וסלרי בשביל להעמיק את הטעם (אם מוסיפים, זורקים אחרי הבישול), מביאים לרתיחה, נפטרים מקצף ומבשלים את על אש קטנה כשעתיים עד שהבשר של העוף נפרד מהעצמות בקלות.

2. בזמן שהעוף מתבשל מכינים את החיטה: בוררים מתוך החיטה אבנים, לכלוך (וכל מה שלא חיטה) ומשרים במים כשעתיים.

3. לאחר שהעוף בושל, מוציאים אותו מנוזלי הבישול (את הנוזלים שומרים בצד, תיכף משתמשים בהם שוב), מעבירים לקערה ומפרידים את הבשר הנקי מהעצמות, העור והסחוסים. את הבשר הנקי מפרקים לחתיכות קטנות ומחזירים למרק.

4. מעבירים את החיטה למסננת, שוטפים מעט ומוסיפים אותה למרק. מביאים לרתיחה ואז מנמיכים את האש ומבשלים עוד כ-3 שעות עד שהחיטה "נפתחת" (החיטה אמורה להיפתח ולהתרכך מאוד. מדי פעם מערבבים.

5. כשהחיטה מתרככך וכמעט מתפרקת, מכבים את האש. מצננים מעט ומעבירים למעבד מזון. מעבדים בכמה פולסים עד שמתקבל מרקם של דייסה גסה – זאת אומרת שחלק מגרגרי החיטה עדיין נשארים שלמים. אם לאחר הערבוב המרקם של הדייסה עדיין סמיך מידי ונוקשה- ניתן להוסיף מים רותחים בהדרגה עד לקבלת מרקם קטיפתי.

מסדרים בצלחת הגשה ומגישים חם! ניתן להוסיף למנה שלכם ממש לפני שאתם אוכלים חמאה נמסה ולערבב (אם את מקפידים על כשרות אפשר לוותר על החמאה – הדייסה תהיה טעימה גם בלעדיה) בתיאבון!

אני תלמידה בכיתה ט׳ מבית הספר קמפוס פרס שבחולון, וכחלק מפרויקט בעברית ״לאכול ולדבר באותה שפה״ למדנו איך לספר את הסיפור המשפחתי שלנו דרך האוכל, וכיצד אוכל ושפה מחברים בינינו. התוצר הסופי בפרויקט הוא מה שתראו כאן לפניכם – סיפור ומתכון משפחתי. מקווה שתהנו