קלסונס טבריינים

אני וידי קרן, ילידת טבריה. אני בת למשפחה ממוציא ספרדי־מרוקאי שהתיישבה בטבריה לפני 7 דורות. בטבריה יש הווי מיוחד, אנשים מיוחדים ואוכל מיוחד. יש לי אינסוף סיפורים על האוכל הטברייני.

הקלסונס הם מאכל טברייני שמכינים רק לכבוד שבועות. המשפחה שלי השתגעה על הקלסונס של אמא שלי, אבל החוק הלא כתוב הוא שלא מכינים אותם באר ימות השנה. אוכלים אותם עם לבן או שמנת חמוצה וירקות כבושים – אמא שלי הגישה אותם עם מלפפונים קטנים וחצילים קטנים כבושים וזו הייתה הארוחה. את קלסונס המוכנים אופים בתנור, עד שהם מקבלים שכבה קריספית חומה למטה ולמעלה ונותרים רכים באמצע. אף פעם לא הצלחנו להחליט מה אנחנו אוהבים יותר, את הקריספי או את הרך.

אמא שלי, שרה שושנה לבית חסין, הייתה בשלנית. כשהיא הייתה מבשלת,אחי היה אומר "כל השכונה מריחה". כשעברתי לרמת השרון ואמא באה לבשל אצלי, כל השכנים באמת נכנסו! זו גם הייתה הפעם היחידה שהכנו את הקלסונס מחוץ לחג שבועות – כי השכנים שלי ברמת השרון נורא רצו לראות מה זה קלסונס. אני כל כך מתגעגעת למאכלים שלה, ובעיקר לקישואים הממולאים שלה, שהיא שמה בהם נענע מיובשת ושום. למרות שהיא השאירה לי מתכונים, זה לא יוצא אותו דבר היה לה משהו ביד, במגע, שהפך את האוכל לטעים יותר.

את הקלסונס שלי אני מרדדת במערוך שלה, שהכין עבורה אבי, שהיה נגר.

הערות:

•  גם אם הבצק דורש עוד מים או עוד קמח כדי להיות נעים- זה בסדר.
• לא משנה כמה קמח שמים – אפשר אפילו להגיע לקילו קמח – אבל בבצק משתמשיפ רק בביצה אחת וכפית מלח אחת.
• לרידוד הבצק אפשר להיעזר במכונת פסטה. אם עושים זאת – יש להניח את תלוליות המלית במרכז פס הבצק, לקפל לאורכו ולקרוץ חצאי עיגול.
•  לא למהר להוציא את הקלסונס מהמים כשהם צפים. לבשל עוד 8־10 דקות.
• אם לא משיגים גבינת "קדוש" – ניתן להסתפק בצפתית קשה ויבשה מאוד.

המתכון נאסף ותועד מפי וידי חסין קרן בעזרת מיכל בהט, מתנדבת של 'באים לטוב' – מערך ההתנדבות של אזרחים ותיקים, ובמסגרת פרויקט סיפורים מהמטבח.