בורקס- כפי שנאפים עכשיו מדי אביב למפגש המשפחתי ביום הזיכרון לסבים. צילום: שלומית מאירס
בורקס- כפי שנאפים עכשיו מדי אביב למפגש המשפחתי ביום הזיכרון לסבים. צילום: שלומית מאירס
מתכון

הבורקס של שרה אורן (לבית בכר)

אמא שיחזרה ובישלה מהזיכרון. בורקס אלה היו נאפים על ידה מדי מוצ"ש, שבו היתה מארחת את המשפחה

אמא שלי, שרה בכר, נולדה ב-1920 וגדלה בבולגריה, בעיר סליבן. לצד החיים המשפחתיים והיהודים בקהילה קטנה, היא התחנכה בתנועת הנוער של השומר הצעיר. לדבריה זה שינה את חייה. היא למדה עברית, שירים ישראלים וחלמה לבוא לישראל לחיות בקיבוץ.

ב-1940 היא עזבה את המשפחה והבית, עלתה באוניית מעפילים לארץ ולאחר טלטלות רבות הגיעה לקבוצה שתקים את קיבוץ עין דור. היא פגשה והתאהבה באבא שלי, ארי אורן (אהרון אינהורן שמו ה"אמיתי"), ויחד הם הקימו משפחה, הקימו קיבוץ.

שרה וארי אורן- הורי האהובים: בורקס של שרה אורן (לבית בכר). שלומית מאירס
שרה וארי אורן – הורי האהובים. צילום: שלומית מאירס

אמא בחרה בעבודה חקלאית והיתה גננת נוי מהיום הראשון של הקיבוץ. כל ילדותנו אכלנו בחדר האוכל, ממטבח הילדים וממטבח הקיבוץ. המבשלות, רובן מהונגריה, הכינו אוכל טעים ממה שהיה. אוכל בולגרי פחות הכרנו.

אמא אהבה אוכל טעים, אהבה לבשל ודאגה שגם בימים שאין הרבה – יהיה משהו ריחני וטעים בבית הצנוע.

בשנות ה-70 הקיבוץ התבסס, הבית שופץ ולאמא סופסוף היה מטבח אמיתי, עם תנור אפיה ומשטח מתאים לרידוד בצק ומקרר שאפשר לשמור בו את המעט שהקיבוץ מספק: גבינות, מרגרינה (אחר כך חמאה) וביצים.

אמא, שהיתה כבר בת 50, שיחזרה ובישלה מהזיכרון. בורקס אלה היו נאפים על ידה מדי מוצ"ש, שבו היתה מארחת את משפחת אחי ואת משפחתי. גם היום, עשרים שנה מאז שהיא לא חיה איתנו, מדי שנה ביום המפגש המשפחתי לזכר אמא ואבא (המכונה "שבת סבים") אני אופה את הבורקס האלה על פי דף הנייר בכתב ידה, עם התאמות שלי, והנכדים (אחייני) אוכלים ואומרים "זה הטעם, ואפילו יותר טוב. איזה כיף".

המתכון בכתב ידה של שרה אורן כפי שנמסר לי כשנסעתי לשליחות בחו"ל בשנות ה- 90….: בורקס של שרה אורן (לבית בכר). שלומית מאירס
המתכון בכתב ידה של שרה אורן כפי שנמסר לי כשנסעתי לשליחות בחו"ל בשנות ה-90. צילום: שלומית מאירס

מרכיבים לבורקס של שרה אורן (לבית בכר):

לבצק:

4 כוסות קמח לבן

1 כפית מלח

400 גרם מרגרינה או חמאה (2 חבילות של 200)

1 כוס מים קרים

3 כפות מיץ לימון

למילוי (אפשר אחד לכולם או לגוון):

גבינות:

גבינת טוב טעם, או יבשה אחרת, 1 חבילה 200-250 גרם

גבינה בולגרית או פטה (כמות שומן לפי מה שאוהבים), 1 חבילה, 250 גרם

גבינה צהובה מגוררת (עמק או צ'דר או גאודה או מעורב) – 1 כוס

1 ביצה

1/2 כפית פלפל שחור

1/4 כפית מלח

טבעוני (אם עושים בצק מרגרינה):

4 תפוחי אדמה מבושלים ומעוכים

תרד קצוץ, צרור טרי או קפוא ומופשר – 1 כוס

למריחה:

ביצה

שומשום

הוראות הכנה:

לבצק:

(הכי נוח במעבד מזון).

1. לערבב קמח עם מלח, להוסיף חמאה/או מרגרינה – 300 גרם (בשאר נשתמש בהמשך) – ולערבב עד שיש גרגרים קטנטנים של החמאה בקמח. להוסיף מים מעורבים בלימון עד שנוצר בצק נוח ללישה (במעבד נפרד מהדפנות).

2. על משטח מקומח קלות לרדד לעלה בעובי של 1.5 ס"מ.

3. למרוח 100 ג' חמאה (או מרגרינה) על חצי מהמשטח. מקפלים את החצי השני על החמאה. מקפלים שוב ושוב עד לגודל של כ 25 ס"מ, עוטפים בניילום ומקררים (לפחות 4 שעות).

אפשר להכין יום לפני (נשמר במקרר מספר ימים והרבה שבועות בפריזר).

למילוי:

4. לערבב את חומרי המילוי:

גבינות – מרכיבי ממרח גבינות

תרד וגבינה – להוסיף 2 חופנים של תרד טרי וקצוץ או תרד קפוא ומופשר 1 כוס.

טבעוני – תפוחי אדמה מבושלים ומעוכים. תבלינים לפי מה שאוהבים (מלח, פלפל, זעתר), תרד עם קליפת לימון ושום כתוש.

הכנת הבורקס:

5. להדליק תנור לחום של 200 מעלות להכין 2 תבניות גדולות עם נייר אפיה.

6. להוציא בצק מהמקרר, לחלק ל-4, לרדד לעלה בעובי 0.5 ס"מ, לחתוך לריבועים בגודל 10X 10 ס"מ. על כל ריבוע לשים מילוי (ככף וחצי) ולסגור היטב (חשוב!) שהמילוי לא יברח באפיה.

משולשים – מילוי גבינה

מלבנים – מילוי תפוחי אדמה

שבלולים – מילוי תרד.

7. למרוח ביצה ולפזר שומשום (טבעוני, למרוח מים).

8. לאפות עד שמזהיב, כ-25 דקות

אפשר להיות יצירתיים בגודל הריבועים ותיבול המילויים.

בתיאבון.


המתכון הועלה במסגרת קורס תיעוד סיפורי אוכל של FOODISH ו"באים לטוב" – מערך ההתנדבות של אזרחים ותיקים.

תגובות
תודה,
התגובה שלך תתפרסם בקרוב (בכפוף לאישור המערכת).
*שמנו לב שחסרים כמה פרטים קטנים להשלמת הפרופיל שלך ב־FOODISH, אפשר להוסיף אותם בקלות בעמוד המשתמש שלך.