סיפור

רוטט ומבחיל-האומנם?

הרגל הקרושה האשכנזית המסורתית הייתה אהובה מאוד באירופה אולם בארץ היא לא זכתה לאותה עדנה. האם היא בדרך להיעלם מן העולם?

בעבר, הרגל הקרושה נעשתה מרגלי תרנגולות שקשה מזה שנים להשיגן. כיום מכינה את המנה מרגלי עגל אלא שגם אותן כבר לא פשוט למצוא בעקבות האיסור לשווקן מחשש בריאותי.

אני מהמגזר שאוהד את המאכל ומתגעגע לטעמו כפי שאמי הייתה מכינה. לאחר בישול העצמות והפרדת הבשר והסחוס מהן, היא הייתה מאכסנת את המרק הנוזלי עם התוכן בכלי אמייל מלבני עם מכסה תואם עד לקרישתו במקרר ופריסתו למנות. היום נהוג להגיש את המנה עם לימון אך אצלנו בבית המנה הוגשה עם חומץ.

הרגל הקרושה לא זכתה מעולם להכרה הראויה לה, בגלל המיאוס שהיא מעוררת, וספק אם תזכה לכך ובעיקר כאשר דור האוהדים שלה הולך ופוחת 'באופן טבעי'.

עד היום איני מבין את הסלידה מהמאכל הג'לטני האירופאי כאשר כמעט אותו מאכל הוא להיט בעדה התימנית והפך למנת חובה בכל מסעדה מזרחית. הכוונה למרק רגל המוגש בצורה נוזלית וחמה בניגוד למנה האירופאית המגיעה מקוררת. אופן הכנת מרק הרגל דומה מאד לזו של הרגל הקרושה אך נבדלת בטעמים העזים של התבלינים (כמון, חוואייג, כורכום ועוד) ובתערובת הצבעים.

האם נסתם הגולל על אחד המאכלים היהודים המסורתיים? ימים יגידו.

המתכון המשפחתי מחכה לכם כאן

רוטט ומבחיל-האומנם?
תבנית האמייל המקורית, והמכסה התואם, בה אמי הייתה מאכסנת את המרק הנוזלי עם התוכן עד לקרישתו במקרר ופריסתו למנות. צילום: מאיר חוטקובסקי
תגובות
תודה,
התגובה שלך תתפרסם בקרוב (בכפוף לאישור המערכת).
*שמנו לב שחסרים כמה פרטים קטנים להשלמת הפרופיל שלך ב־FOODISH, אפשר להוסיף אותם בקלות בעמוד המשתמש שלך.